מה הקשר בין כמון לגמישות מחשבתית, ואיך מאמנים ילדים לחשוב מחוץ לקופסא?
עם יד על הלב – הילדים/ות שלכם יודעים מה זה כמון? בפרק השני ב״מבחן ההורים הגדול״ נחשפנו למשימה בה ילדים נתבקשו להכין ארוחת ערב לבד, והסתבכו בצורה משעשעת עם הנסיון לעקוב אחרי מתכון לשקשוקה.
כמובן שכולנו מבינים שהמתכון הוא רק דימוי למצב בו אנו עומדים בפני מטלה עם חוקים מוגדרים וברורים, והשקשוקה היא מה שיש לנו במוח כשאנחנו ״נתקעים״ ולא מצליחים לאלתר ולמצוא דרך חלופית כשהדברים לא הולכים ע״פ המתוכנן.
אז – הפתעה! – בחיים כמעט שום דבר לא הולך לפי המתוכנן, והתפקיד שלנו כהורים הוא ללמד ולאמן את הילדים שלנו להתמודד עם אי ודאות, לחשוב מחוץ לקופסא ולמצוא שביל עוקף למטרה שלנו.
הנושא הזה משולב כמיומנות מרכזית בפעילויות שעוברים הילדים גם אצלנו בבית וגם בתכנית Spark Academy (גם באתגר הבלשי שלנו שניתן לבצע כאן באתר, הפתרון לתעלומות השונות טמון במחשבה מחוץ לקופסא וביכולת להסתכל על כל נושא מפרספקטיבות שונות!)
אם החיים סגרו לנו את הכמון, אנחנו ניכנס דרך הפפריקה 🙂
הדרך לאמן ילדים לגמישות מחשבתית מתחילה ממספר עקרונות בסיסיים:
- קודם כל לאפשר להם חופש החלטה בהרבה דברים. ילדים לפעמים לא חושבים ש״מותר להם״ לעשות אחרת ממה שביקשו מהם, או לסטות מה״מתכון״ לביצוע המשימה שמולם.
- צריך לאמן אותם בפרספקטיבה, לראות כל סיטואציה מכמה זוויות, להבין שיש המון דרכים להגיע לרומא ואם אחת חסומה – ניסע באחרת.
- והכי חשוב, לתת להם את הביטחון העצמי שהם לא יהרסו שום דבר אם ינסו להצליח בדרך אחרת. אפשר להיכשל וייתכן שהשקשוקה תצא בטעם אחר מהמצופה, אבל לפחות עשינו, ניסינו, למדנו ולא נתקענו כמו איילה מבוהלת מול פנסי המציאות.
כמובן שזו דרך ארוכה שצריכה להתחיל מגיל בית הספר היסודי ועד לבגרות – תמיד אפשר לשאול ״באיזו עוד דרך ניתן לפתור את הבעיה?״, ״איזו עוד משמעות אפשר לתת למה שקרה היום בבית הספר?״ וכולי – לאמן ושוב לאמן את הילדים בגמישות מחשבתית ולא ״להיתקע״ על פרשנות, פתרון או דיעה אחת בלבד על כל סיטואציה בחייהם.
רוצים לקבל מאיתנו הודעה על פוסטים חדשים בנושא חינוך והשראה?
הירשמו כאן: