איך לעורר מוטיבציה פנימית אצל ילדים?
אחד האתגרים הגדולים בהורות שלנו היום היא עוררות המוטיביציה הפנימית והסקרנות אצל הילדים – בעיה שמתחילה אגב, כבר בגיל קטן כשילד בן 4 מעדיף צפייה פאסיבית במסך על פני לגו או משחק בחוץ, ונמשכת כשהם לא מסוגלים/מעוניינים לעשות שיעורים לבד ועד לגילאי ה+20 כשהם רובצים אצלנו בבית על הספה במקום ללכת לעבוד/ללמוד/להגשים את עצמם!
מוטיביציה פנימית היא הרצון לפעול גם אם הדבר כרוך במחיר כלשהו, או קושי. היכולת להניע את עצמך לפעולה עצמאית מבלי שעומדים מעליך עם שוט העונש.
וזו בדיוק הסיבה בגללה אני לא מאמינה בעונשים, אם ילד "מונע" לפעולה בגלל עונש, זה סתם משהו חיצוני שברגע שהוא ייעלם, תיעלם איתה "המוטיביציה" והרצון לעשות את אותה הפעולה.
אנחנו חייבים להגיע למצב בו המוטיבציה שלהם היא פנימית!
כדי לפתח את הרצון הזה, את המוטיבציה הפנימית הזו, צריך להעניק לילדים מס׳ דברים:
- תחושת מסוגלות, תחושת הצלחה ובטחון עצמי
- אומץ ויכולת לנסות דברים חדשים
- עצמאות, עצמאות היא חלק מתחושת המסוגלות, מי שגדל בתוך מסגרת נוקשה מאוד של גבולות שלא מאפשרת עצמאות וטעויות, יהיה לו קשה יותר להניע את עצמו לבד לפעולה.
- חשיפה רב תחומית- לחשוף, לעניין ולסקרן אותם כל הזמן בכל גיל. להראות להם שהעולם הוא מקום מעניין בייחוד כשמרימים את העיניים מהמסך…
בסדרת הכתבות הבאה אני אפרט על כל אחת מהנקודות לעיל תוך מתן דוגמאות מחיי היומיום שכולנו יכולים ליישם.
נתחיל מעצמאות ומסוגלות: קודם כל – שאלה למחשבה! כמה מטלות/משימות בסיסיות בחיי היומיום בבית אתם מעדיפים לעשות בעצמכם במקום לתת לילדים?
סיימנו את ארוחת הערב? צריך לפנות, לנקות, לסדר… נכון שיותר קל ומהיר לעשות הכול לבד? אז זה בדיוק המקום שלנו כהורים לתת לילדים לתרגל עצמאות, כשלון וגם הצלחה. אז בדרך יישפך השוקו על השולחן והדברים יוחזרו לא בסדר הנכון למקרר והרצפה תיהיה בסוף יותר מלוכלכת מנקייה וברור לכולנו שאם נעשה את זה לבד הכול יהיה הרבה יותר מהיר וקל…
אבל, אם ננשום עמוק ונתן להם לעשות הכול לבד, כשאנחנו ברקע, לא נעלמים, נרוויח בסופו של דבר ילדים שיש להם תחושה של יכולת ומסוגלות, ילדים שיאמינו בעצמם בעלי בטחון עצמי וכך בפעם הבאה שהם יגשו למשימה קצת יותר מסובכת מלהעביר סמרטוט על השולחן… הם ייזכרו בתחושה הזו שלאט לאט תיטמע בהם.
אותו סיפור לגבי לסדר לבד את החדר או לבחור בגדים לבד או להכין מצגת.
ברור שאם נעזור זה יהיה יותר יעיל ואולי יותר ״טוב״, אבל הילדים שלנו יפסידו בדרך את כל תהליך הלמידה, הכישלון, ההצלחה וברור שלא יחוו את תחושת העצמאות והמסוגלות שמרגישים בסוף בסוף – כשמצליחים 🙂
הורים, יש לכם דעה? דברו בקבוצת ההורים שלנו >>
בכתבות הבאות אדבר על אומץ ותעוזה ועל חשיפה רב תחומית
תכניות חדשות בספארק!
